מס"ע - למידה משמעותית בתהליך ההכשרה להוראה
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
04.03.14 לינק    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

למידה משמעותית בתהליך ההכשרה להוראה

מהמדור: הכשרת מורים, כללי

גרינפלד, נ' (2014). למידה משמעותית בתהליך ההכשרה להוראה. ביטאון מכון מופ"ת, 52, 13-10.

סיכום המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

האגף להכשרת עובדי הוראה במינהל עובדי הוראה, המופקד על הכשרתם של עובדי הוראה, שותף למטרות של כלל מערכת החינוך ופועל לקידומן. להלן הפעולות והמהלכים שהאגף מתכנן להוביל בשנים הקרובות.

כדי להבטיח שהמועמדים המבקשים להתקבל ללימודי הכשרה להוראה יעמדו באתגרי ההכשרה ולאחר מכן באתגרי ההוראה במערכת החינוך, יש לקיים תהליך של מיון, כחלק בלתי-נפרד מתנאי הקבלה, כדי לבחור באנשים המתאימים. בתהליך המיון ייבדקו מאפיינים קוגניטיביים ומאפיינים אישיותיים של המועמדים, מאפיינים הנדרשים למי שרוצה להיות מורה.

מחבר המאמר מציין כי הם מאמינים שקבלה של מועמדים מתאימים בלבד תשביח גם את תהליך ההכשרה להוראה. קבוצת הלימוד תורכב מאנשים הראויים להיות מורים, שיכולותיהם הקוגניטיביות והאישיותיות יתרמו ללמידה משמעותית ואיכותית של כלל קבוצת הלומדים, יגבירו את תחושת השליחות וההזדהות עם המקצוע, יביאו למודעות גבוהה יותר לערכים הומניסטיים – שהאדם במרכזם, לרגישות לקהילת הלומדים ולקהילה בכללה, כמו גם להתמדה בעבודה במערכת החינוך.

תכנית ההכשרה צריכה להיות איכותית, אתגרית, משמעותית ורלוונטית לצורכי הפרט הלומד ולצורכי מערכת החינוך שאליה יצטרף בתום לימודיו. התכנית צריכה להכשיר את הלומד לעמוד בדרישות שתציב לו המערכת עת יחל בעבודתו. בוגר מערכת ההכשרה להוראה יתמודד עם אתגרים רבים וחשובים המאפיינים את עבודתו של המורה המיומן, מיד עם כניסתו לעבודה כמורה חדש.

יכולותיו של המורה החדש, בוגר מערכת ההכשרה, יבואו לידי ביטוי בארבעה מוקדים עיקריים, המאפיינים את עבודת המורה-המחנך:

היכולת לקדם למידה משמעותית, מרובדת, דיאלוגית, כזו המאפשרת להתוות דרך, להעלות דילמות, לעסוק בפשר החיים ובייעודה של החברה. לטפח דרכי הוראה מגוונות ומעניינות, היוצרות מעורבות בלמידה אצל הלומדים ותחושת רלוונטיות לחייהם.

• היכולת לטפח תהליכי למידה בקרב הלומדים מתוך הכרה בעולמם האישי ובשונות האישית והתרבותית שלהם. הכרה בריבוי כישרונות ובצורך לתת לכל אחד מסגרת, מסלול ותכנים ההולמים את אישיותו. היכולת לגלות רגישות, אמפתיה והכלה, ולסייע לכל הלומדים לחשוף את כישוריהם, לעודדם ללמוד מתוך חשיבה, הניעה וסקרנות.

• היכולת לטפח אקלים ערכי חינוכי המאפשר התמודדות עם מורכבות ומציאות רווית מתחים וקונפליקטים. להפוך את בית הספר למקום המשלב כמיהה למצוינות, מיצוי כישרונות ולמידה משמעותית עם נחת רוח, הקשבה ומשמעות. לעורר ערנות לדינמיקה המתרחשת במערכת החברתית על מרכיביה השונים, כולל הכרה בחוקים, בנורמות ובנהלים המאפיינים אותה. לזמן מפגשים בין קהילות שונות, לעודד שילוב עם 'אחרים'. להעמיק בשיח חינוכי-רעיוני ואנושי, על מנת שכל יחיד ויחיד ישתלב במערכת החברתית, יפתח אמון בה, יחוש שייכות וידע לפעול לטובת החברה שאליה הוא משתייך.

היכולת להמשיך ולהתפתח מבחינת הידע המקצועי, בדגש על תכנים תחומי הדעת, מידע, חשיבה על המידע. הכרת המושגים, העקרונות, דרכי המחקר, תהליכי החשיבה של תחומי הדעת שהוא מלמד ודרכי ההוראה המותאמות לתחומי דעת אלה.
ההכשרה להוראה צריכה להתנהל לאור הערכים שנמנו, כך שבמהלך הלימודים יוכלו המתכשרים להוראה לחוות אישית את המצופה מהם וליישמו אחר כך במוסדות החינוך שבהם יעבדו.

חשוב לציין שסוגיית הלמידה המשמעותית אינה זרה למכללות לחינוך, ומרביתן עוסקות בשאלה זו בהיבטים שונים של ההכשרה. עם זאת, הצבת יעד זה לכלל מערכת החינוך מזמנת גם להן אפשרות לעיין מחדש בנושא וליצור שיח אקדמי-חינוכי שבו יכולים לקחת חלק אנשי הסגל, הסטודנטים, שותפים מן השדה: מנהלי בתיי ספר, מורים מאמנים, מדריכים, מפקחים, ואנשי משרד החינוך.

להלן מספר הצעות לדגשים ולהתאמות בתכניות ההכשרה להוראה להטמעת למידה משמעותית. דוגמאות אלה אינן מחייבות שינוי במתווה הלימודים שאישר משרד החינוך והמל"ג, אלא לארגון אחר של תוכני הלימוד, דרכי ההוראה של סגל המכללה, דרכי הערכה ועוד.

נושאי לימוד תלויי הקשר אותנטי ורלוונטי: ארגון תוכני הלימוד במכללה סביב נושאים מרכזיים, רלוונטיים לצורכי המורה שיידרשו למתכשרים מיד עם כניסתם לעבודה, כגון: התמודדות עם שונות הלומדים; זיהוי יכולות הלומדים והתאמת חומר הלמידה ודרכי ההוראה לצורכיהם; הפקת מידע מתוצאות ההערכה ותרגומו לתכנית פעולה; עידוד יצירתיות; התמודדות עם בעיות משמעת; קשר עם הורים; עבודה בצוות.

גיוון מסגרות הלמידה: ארגון חלק מן הלמידה במסגרות שמחוץ למכללה, במרחבי למידה המזמנים למידה אינטרדיסציפלינרית; למידה פרויקטנטית; למידה המשתפת קבוצות שונות; למידה מקוונת; למידה והתנסות מעשית במוזיאונים ובמוסדות תרבות ואמנות.

הרחבת מקורות הלמידה: שילוב מקורות למידה בתכנית ההכשרה, שמטרתם הרחבת אופקים והיכרות עם מערכת החינוך, על מרכיביה השונים, כגון: קיום סיורים במגוון מוסדות חינוך, אמנות ותרבות; מפגש עם אנשי חינוך ורוח; הכרת אוכלוסיות שונות המשולבות במערכת החינוך, קיום תרבות של דיאלוג ושיח פתוח, היכרות עם מחקרים עדכניים והתפתחויות בנושאי חינוך בארץ ובעולם.

אני ואתה – הקשבה כערך: התנסות בתהליכי דיאלוג והקשבה במסגרות ובסיטואציות שונות, מתן מקום לקשב כחלק מתהליך ההכשרה.

הצעות אלה מצטרפות למהלכים שכבר מתקיימים במכללות לחינוך, שמטרתם להגביר את הרלוונטיות של ההכשרה לצורכי המתכשרים להוראה ולהתאימה לצרכים המשתנים של מערכת החינוך והחברה בישראל. מהלכים אלה כוללים: שינוי בדגם ההתנסות המעשית, הקניית כלים ומיומנויות ללמידה המותאמת לצורכי המאה ה-21, והרחבת המעורבות של הסטודנטים בפעילות חברתית-קהילתית התנדבותית.

תגובות (1)

08.05.18 קובי גוטרמן
כל עוד מספר הלומדים במכללות להכשרת מורים קובע את תקצוב המכללה לא נראה שינוי בתהליכי הקבלה.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח